דניה סיבוס בע"מ נ' יאיר ועופר מהנדסים וקבלנים (1993) בע"מ

החלטה

בבקשת התובעת לעניין השתקי פלוגתא ומחיקת כתב ההגנה

1.בין התובעת, חברה קבלנית העוסקת בביצוע עבודות בנייה, ובין הנתבעת, נכרתו הסכמים, לפיהם, תעניק הנתבעת לתובעת שירותי ניהול עובדים זרים.

בהסכמים אלו נקבע, כי הנתבעת תישא באחריות לשכרם ולזכויותיהם הסוציאליות של העובדים.

כן נקבע בהם סעיף שיפוי, לפיו התחייבה הנתבעת לשפות את התובעת בגין כל סכום שייפסק לחובתה על ידי בית הדין לעבודה בתביעה שתוגש על ידי העובדים.

אחד העובדים, מיחלקה גיאורגי (להלן – העובד), תבע את התובעת לתשלום שכר עבודה ומרכיבי שכר נוספים.

לבקשת התובעת, הורה בית הדין לעבודה, לצרף את הנתבעת דנן כנתבעת נוספת באותה תביעה.

בית הדין לעבודה קיבל את מרבית התביעה, קבע כי התובעת והנתבעת דנן (שתי הנתבעות שם) הינן מעבידות במשותף של העובד, וחייב את שתיהן, "יחד ולחוד" לשלם לעובד סכומים שונים (להלן – פסק הדין, נספח 5 לתביעה).

2.בפועל, שילמה התובעת לעובד, לבדה, את מלוא הסכום שנפסק בפסק הדין.

בתביעה זו נתבעת הנתבעת לשפותה בגין הסכומים ששילמה לעובד, בהסתמך על ההסכמים שנעשו ביניהם, ובגין סכומים נוספים שהוציאה לצורך ניהול המשפט.

בכתב הגנתה העלתה הנתבעת טענות שונות בקשר לחוקיות ההסכמים שנעשו ביניהן, בקשר לניצול מצוקתו של מנהל הנתבעת בעשיית אותם הסכמים, וכן שבה על טענתה שכבר נטענה בבית הדין לעבודה, לפיה לא היו יחסי עובד-מעביד בינה ובין העובד.

3.בבקשה זו טוענת התובעת, כי כל טענות הנתבעת כבר נטענו על ידה בכתב הגנתה בתביעתו של העובד בבית הדין לעבודה, ונדחו בפסק הדין, ולפיכך, קמו בגינן השתקי פלוגתא המונעים את הנתבעת לשוב ולטעון אותן בכתב הגנתה זה.

משום כך, עותרת התובעת גם למחיקת כתב ההגנה, בהתאם לסמכות בית המשפט לפי תקנה 91(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, ולמתן פסק דין בהתאם.

הנתבעת לא הגיבה לבקשה.

4.למרות שהנתבעת לא הגיבה לבקשה, אין בידי לקבל את מרבית הנטען בה, ובודאי שאינני סבור שיש הצדקה לצעד מרחיק הלכת של מחיקת כתב ההגנה ומתן פסק דין על סמך האמור בכתב התביעה בלבד.

כל מערכת היחסים שבין התובעת לנתבעת לא נדונה כלל בפסק הדין.

הסתמכותו של בית הדין לעבודה על האמור בהסכמים שביניהן, וליתר דיוק, על הסכם ספציפי מיום 2.11.03, נעשתה אך ורק, תוך התייחסות למעמדן כלפי העובד.

כך גם הדיון בחלקה של הנתבעת בהעסקתו של העובד.

בעקבות כך נקבע, כאמור, כי גם התובעת וגם הנתבעת (דנן) הן מעבידות במשותף של העובד.

בנקודה זו, אכן קם השתק פלוגתא, מכוחו מנועה הנתבעת לטעון במסגרת תביעה זו, כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינה ובין העובד.